אל פתאח ואח' נ' אולניק חברה להובלה עבודות עפר וכבישים בע"מ

החלטה

הנתבעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגדה בהעדר הגנה בתיק זה ביום 12.12.10 .

התביעה הינה לתשלום סך 33,644 ₪ ועניינה נזקים שנגרמו, לטענת התובעים, למטעים שבבעלותם בגין פעילות הנתבעת, כנטען בכתב התביעה.

הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 18.1.11 .

טענות הצדדים:

בתצהיר התומך בבקשה טענה היועצת המשפטית של הנתבעת כי כתב התביעה אכן התקבל אצל הנתבעת ונשלח על ידה, באמצעות דואר אלקטרוני, לסוכן הביטוח של הנתבעת לשם העברת התביעה לטיפול חברת הביטוח של הנתבעת.

לאחר שהתקבל פסק הדין במשרד הנתבעת, התברר כי מסמכי התביעה לא הגיעו ליעדם, ככל הנראה, מאחר והקובץ שנשלח בדואר אלקטרוני היה בעל נפח גדול מידי.

לפיכך, אי הגשת כתב הגנה במועד נבע מטעות גרידא בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול בבית המשפט.

לגופו של ענין, לנתבעת סיכויי הגנה מצויינים, שכן הנתבעת עבדה בשטח עפ"י חוזה עם עירית טייבה, על התובעים להוכיח כי האבק אכן נוצר מעבודת הנתבעת והוא שגרם לנזק מושא התביעה. התובעים פנו לנתבעת רק בחלוף מספר חודשים מהמועד הנטען להתרחשות הנזק, מקום עבודת הנתבעת מרוחק משטחי המשיבים ובמקום אף מבוצעות עבודות אחרות .המומחה מטעם התובעים ביקר במקום שלא במועד ארוע הנזק וכן לנתבעת טענות ביחס לאמור בחוות הדעת מטעם התובעים.

התובעים בתגובתם טענו כי לא צורף תצהיר מטעם סוכן הביטוח, שאף פרטיו לא צוינו בבקשה, על מנת לאמת את הטענות העולות בבקשה. לנתבעת יועצת משפטית צמודה אשר היה באפשרותה לטפל בענין באופן אישי או לבקש הארכת מועד להגשת כתב הגנה. במכתב דרישה מהתובעים אל הנתבעת נתבקשה הנתבעת לבקר בשטח יחד עם השמאי מטעם התובעים, אך התעלמה מדרישה זו.

לא צורף העתק חוזה עבודה בין הנתבעת לעירית טייבה ולפיכך עותרים התובעים לדחיית הבקשה.

בתשובתה לתגובת התובעים טענה הנתבעת כי המחדל באי הגשת כתב הגנה אינו של סוכן הביטוח אלא של היועמ"ש של הנתבעת ולפיכך צורף תצהיר מטעמה ולא היה צורך בצירוף תצהיר מטעם סוכן הביטוח. התובעים לא התייחסו לכך שסיכויי הגנת הנתבעת טובים. הנזק הנתבע שנוי במחלוקת .

דיון:

מדובר בבקשה לביטול פסק דין מתוקף שיקול דעת בית המשפט, שכן הנתבעת מאשרת כי כתב התביעה הומצא לה כדין. לענין זה יש לבחון את הטעם לאי הגשת כתב ההגנה במועד וכן את השאלה האם הראתה הנתבעת הגנה אפשרית מפני התביעה, באם פסק הדין יבוטל. ההלכה היא כי התשובה לשאלה השניה היא החשובה מבין השתיים.

הנתבעת טענה, כאמור, כי לאחר קבלת כתב התביעה פעלה להמצאתו לסוכן הביטוח שלה, על מנת שמבטחתה תפעל להגשת הגנה מטעמה. בדיעבד הסתבר כי המסמכים לא הועברו בפועל לסוכן הביטוח.

לענין זה, מצאתי כי ניתן להסתפק בתצהיר היועצת המשפטית מטעם הנתבעת אשר פעלה להעברת המסמכים לסוכן הביטוח וציינה כי, על פי הידוע לה, המסמכים לא הועברו בפועל לסוכן הביטוח. אומנם נכון הוא כי היה על הנתבעת לוודא כי מוגש כתב הגנה מטעמה באמצעות מבטחתה, אך עדין לא מצאתי בהתנהגות הנתבעת משום זלזול בקיומו של ההליך, משפעלה להעברת כתב התביעה לסוכן הביטוח לשם הגשת כתב הגנה.

לגופו של ענין, מדובר בתביעה לנזקי רכוש שנסמכה על חוות דעת מטעם התובעים, כאשר הנתבעת מכחישה את אחריותה לנזק הנתבע ואת היקפו.

בנסיבות אלה, סבורני, כי מאחר ומדובר בערכאה ראשונה, כאשר לא התרשמתי כי אי הגשת כתב ההגנה נבע מזלזול בבית המשפט, כאשר בפי הנתבעת טענות הגנה אפשריות מפני התביעה, יש ליתן לה את יומה בבית המשפט, על מנת לברר טענות הגנתה לגופן.

את המחדל באי הגשת כתב ההגנה במועד יש לרפא בפסיקת הוצאות לטובת התובעים.

אשר על כן אני קובעת כי פסק הדין שניתן בתיק זה כנגד הנתבעת יבוטל בכפוף לכך שהנתבעת תשלם לתובעים סך 2,500 ₪ וזאת בתוך 21 יום מהמצאת ההחלטה לב"כ הנתבעת.